אגדה אורבנית
לא לעיתים קרובות קורה שמשק כנפי ההיסטוריה מורגש בתוך ההתרחשות המקומית של חיי הלילה של תל אביב, ובכל זאת, לא מעט אנשי תעשיה נשמעו מדברים על מסיבת הפתיחה של הבלוק במונחים של "מסיבה היסטורית", לא רק בגלל הכמות המדהימה של האנשים שעברו בה (כמות חסרת תקדים במונחים של מועדון אנדרגראונד), אלא גם, וביחוד, בגלל הקונספט ההרפתקני שלה - מערכת סאונד שמתיימרת לשחזר את מערכות הסאונד המיתולוגיות של ניו יורק משנות ה70, דרכה מתנגן מסע מוזיקלי חוצה גבולות וז'אנרים - מדאב ועד טכנו, דרך כמעט כל מה שיש ביניהם - אפרו ביט, ניו דיסקו, דיפ האוס, אלקטרו פאנק, דאנסהול, היפ הופ ועוד, כשאת שתי עמדות הדיג'יי של המועדון מאיישת נבחרת מרשימה של 13 תקליטנים תוצרת כחול לבן, רובם לא נפגשו מעולם על אותה עמדה, ועדיין כל אחד מהם מהטובים בתחומו ופועל באותו תחום כבר שנים כשהכח המרכזי המניע אותו הוא האהבה למוזיקה.
ואם כל זה לא מספיק, לכל הערב הזה קדם טקס מיוחד בו נפגשו כל התקליטנים בעמדה הראשית, מסביב למיקסר DJ שכמוהו לא ראו מעולם - מכונה שחורה וענקית, משובצת בכפתורים עגולים וכסופים ואורות בצבעים שונים, שנראית כמו לוח בקרה של צוללת גרעינית.
את המכונה המוזרה הזו בנה ירון טראקס, הבעלים של הבלוק, ביחד עם טכנאי אלקטרוניקה מסתורי מצפון הארץ, ולטענת כל מי שהיה במסיבת הפתיחה (כולל התקליטנים הבינלאומיים שלנו שמנגנים ברחבי אירופה וארה"ב), המכונה הזו משדרגת את מערכת הסאונד שעוד קודם לכן נחשבה לטובה בעיר, ממימדים של אגדה אורבנית מקומית, למימדים בינלאומיים שמתחרים במיטב מועדוני תבל.
כחצי שעה אחרי פתיחת הדלתות כבר היו 300 איש בחלל הראשי, חלקם נבוכים ומבולבלים, חלקם נעים כמהופנטים כשמסביבם צלילי אמביאנט, ללא ביט אחד לרפואה.
בעיר בה תרבות וחיי לילה הם ערכים מנוגדים, פלורליזם לא ממש באופנה, סובלנות כלפי השונה היא לא נחלת הרוב ו"לקבל בראש" עדיין מהווה ערך עליון בסצינת המועדונים, קונספט שכזה נשמע כמעט דמיוני.
ובכל זאת - ללילה קסום אחד - היה נדמה שכל זה אפשרי, שלקהל הישראלי מגיע קצת יותר קרדיט ממה שלרוב נותנים לו, שלתקליטן הישראלי מגיע כנראה את אותו הדבר, שסאונד מעולה ברמת הניואנסים זה כן דבר שאנשים יכולים לחוות ולהעריך ושמגוון מוזיקלי עשיר כן יכול להיות קומוניקטיבי מספיק בכדי להרקיד ולרגש כמעט אלפיים איש ללא מכנה משותף מובהק חוץ מהאהבה למוזיקה, מחצות ועד 7 בבוקר.
המסיבה שנחשבה לטובה בעולם – הBody&Soul האגדית במועדון הוינל היו יורקי, היתה מבוססת על רעיון הפלורליזם. גם בתוכן המוזיקלי וגם בהרכב הקהל: צעירים ומבוגרים, עניים ועשירים, אלמוניים ומפורסמים, וללא הבדלי גזע דת ונטיה מינית, יכלו לרקוד ביחד בערב אחד לצלילי Night of the Jaguar, המנון הטכנו הדטרויטי, ומיד אחריו לקולו של סטיבי וונדר בתקליט Motown מקורי, או לצלול עם בסים של קטע דאב עמוק ואיטי.
לא ההייפ, לא הסמים וגם לא האופנה האחרונה היו העיקר, הדבר החשוב באמת היה: החוויה הרוחנית שמוזיקה מסוגים שונים יכולה ליצור בעזרת קהל מגוון ופתוח, תקליטנים מעולים ומערכת סאונד מדהימה. חוויה שצריכה להזכיר לכולנו את הגרעין המקורי והאמיתי של סצינת המועדונים - הקהילה והמוזיקה.
ביום שישי, ה10 ל10, מחצות בדיוק, תערך בבלוק מסיבת המסע השניה - הפעם מאמביאנט, דרך סול וטריפ הופ, לדאב, פריסטייל ביטס, דיפ האוס וניו דיסקו, שיקאגו ג'אז האוס וקלאסיקות, ובחדר השני - פאנק, פסייכאדליק ביטס ואנדרגראונד היפ הופ.
הפעם ינגנו ברחבה הראשית:
טודרס (התפוחים) - עם סט אמביאנט מקורי שמורכב בזמן אמת על ידי קולאז' של וינלים
יוגו - עם סט סול וטריפ הופ, כולל קלאסיקות של מרווין גיי שמלטפות את הרחבה
צח (הצב) בר (טבק) - יחזור שוב למשבצת אותה מילא כל כך טוב בפעם שעברה בסט דאב עמוק וחם עם הMC ג'אנתן
נדב רביד (בוטניקה) - אחרי שפתח באמביאנט במסיבה הקודמת, ינגן הפעם סט אקלקטי של Beats במקצבים שונים בין דאב ועד להאוס
ירון טראקס - בעוד סט שיהפנט את הקהל עם הסאונד המדויק של ניו דיסקו ודיפ האוס
לב - בסט של שיקאגו האוס עם ביטים עוצמתיים ומקפיצים וג'אז מלמעלה
ועמיחי מטיאס יסיים עם פריסטייל קלאסיקס – ולמי שלא מבין מה זה אומר: סבלנות. זה סוד..
בלאונג' ינגנו:
רדיו טריפ (אודיו מונטאז') - הצמד המוזר בסט פאנק פסיכדלי שהוא מסע מוזיקלי בפני עצמו, עם פריצה של
דיגיטל מי - במופע סמפלרים משותף עם רדיוטריפ
ומאש – שחוזר אלינו הישר מתחרות הDMC בלונדון, בסט אנדרגראונד היפ הופ
הכניסה *חינם* עד שעה 1 בלילה ואח"כ 50 ₪ בקופה ו30 ₪ לחברי המועדון
(להנחות ולהרשמה לחברי מועדון ניתן לפנות ל: office@block-club.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.